במהלך חודש ינואר 2015 פקדה אותנו סופה אשר לוותה במזג אויר סוער, שלג וקור עז. אזרחים רבים נהרו אל עבר יישובי הצפון וירושלים, כדי לחזות במחזה המרהיב, וליהנות ממשחקי שלג עם משפחתם. אולם, יחד עם ההנאה, היו גם אזרחים רבים אשר סבלו מפגיעה ברכושם ובביתם כתוצאה מנפילת עצים.. מאמר זה יתמקד ב "נזקי רכוש" אשר נגרמו כתוצאה ממזג אוויר סוער, ויציג סיפור אמיתי שטיפלתי בו, המתאר כיצד עירייה זלזלה באחד מתושביה.
מבוא: בדרך כלל העיריות אחראיות לטפל בתשתיות, במדרכות וניקוזים ובטיפול בעצים הנטועים ברחבי העיר, לרבות העובדה כי לפני החורף חייבת העירייה לטפל בעצים בכדי למנוע את קריסתם על חוטי החשמל, מכוניות ועוברי אורח. במידה ונגרם נזק כתוצאה מהנרשם מעלה, העירייה תחויב לפצות את האזרח בגין ארוע נשוא תביעה.
מכאן נעבור למעשה אמיתי אשר משרדנו היה מעורב באומדן נזקים שנגרמו כתוצאה מנפילת עץ על רכב. בחודש דצמבר 2013 החנה מר מאיר (שם בדוי) את רכבו במתחם החניה סמוך לביתו, בשעה חמש לפנות בוקר הטלפון צלצל ומעבר לקו דיבר נציג ממשטרת ישראל באומרו "בבקשה רד מהבית לחניה בכדי לבחון את הרכב לאחר שנפגע מנפילה של עץ".
מר מאיר התלבש וירד לחניה ועיניו חשכו לדבריו "ראיתי את הרכב מרוסק, גזע עץ היה מונח על גג הרכב שהתעקם מכסה המנוע פתוח למחצה, פנסי חזית שבורים" ... מה עושים שאל? ובתשובת נציגי העירייה והשוטרים במקום אמרו לו, יש לך ביטוח, אין לך מה לדאוג..
מאיר פנה לחברת הביטוח וזו האחרונה הפנתה אותו לעירייה, אך טרם פנייתו פנה למשרד השמאים חיים שריקי בכדי לאמוד את הנזקים שנגרמו לרכב, כאשר בסופו של יום נמצא כי הרכב יצא מכלל שימוש וחיים השמאי הכריזו כאובדן כללי, להלן טוטל-לוס.
מאיר קיבל את חוות דעתו של השמאי ומיהר לעירייה אשר דחתה את תביעתו על הסף. בדיון בבית המשפט שאל השופט את נציגי העירייה, למה אינם מפצים את התושב בנזק שנגרם כתוצאה מנפילת העץ, ואלו האחרונים מיהרו להסביר כי מדובר בכוח עליון ומזג אוויר קיצוני שגרם לקריסתו של העץ. כמו כן הוסיפו כי העצים הנטועים במתחמי העיר מטופלים באופן שוטף על ידיהם תוך בחינה קפדנית של כל העצים שכן הם גוזמים את העצים בכל עונות השנה.
עוד הוסיפו נציגי העירייה כי ברחוב בו קרס העץ ישנם כ 130 עצים כאשר בחודשים ספטמבר אוקטובר 2013 נגזמו ברוב כ 60 עצים שכן באותה סערה קרסו 5 עצים אשר לטענתם לא ניתן לייחס חשיבות לרשלנות, כמו כן נציגי העירייה הסתמכה על נתונים מהשירות המטאורולוגי שהצביעה כי באותו לילה עוצמת הרוח נעה סביב 56 קמ"ש. לאחר שמיעת העדויות החליט השופט לקבל את התביעה בשל הנזק אשר נגרם כתוצאה מקריסת העץ על רכבו של מאיר ולאור העובדה שעלתה מדו"ח משטרת ישראל בוא צויין כי הנזק נגרם מקריסתו של העץ על הרכב הנדון.
בפסק דין שקבע השופט צויין כי מאחר שהתובע החנה את רכבו בחניה כדין בשטח ציבורי, ונוכח העובדה כי העץ שקרס בבעלות העירייה, ניתן לקבוע כי מתקיימת חובת הזהירות של העירייה.
בכל הנוגע לתנאי מזג האוויר וכוח עליון ציין השופט כי יתכנו מקרים בהם העירייה תהיה פטורה מאחריות בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים, וזאת כאשר מחובתם על נציגי העירייה להוכיח כי העצים טופלו כהלכה, במקרה זה העצים 70 עצים לא טופלו ו/או שלא נבדקו על ידי אגרונום שבאפשרותו לבחון סימנים נוספים מלבד אלו שנגלו לעין, ובפרט שמדובר בשדרה מרכזית בעיר כאשר שהפוטנציאל הנזק בה כתוצאה מקריסת עצים הוא אדיר ברכוש ואף חלילה בנפש. בסיכום פסק הדין קבע השופט כי העירייה תישא בנזק שנגרם לרכבו של רמי שכן גם חייב את העירייה עבור שכר טרחת שמאי והוצאות משפט.
לסיום, מכאן אנו למדים כי העירייה שמחות תמיד לגבות מכם כספים עבור ארנונה, אך בבוא היום, יעשו ככל שביכולתם להקשות עליכם את החיים בכדי לקבל שירות ו/או פיצוי בגין נזק שנגרם, עד כמה שזה כואב, אך זו המציאות העגומה.
